בזמן האחרון אנחנו פה בקבוצה סיגלנו לעצמנו את המנהג לרוץ בשעות המוקדמות של בוקר יום שישי בגוש עציון. קשה לתאר את הקסם של השעות האלה, ובייחוד בגוש עציון. יש משהו בנוף בראשית של טרסות וכרמים, דרכי עפר והרי ירושלים שמעלה את הרוח למקומות פיוטיים משהו… אפילו לאחרוני הציניקנים. ניסינו לתפוש את התחושה בתמונות, אבל קשה. קשה להמחיש את ערפליי הבוקר שזוחלים בין הגבעות, את האור שהולך ומתגבר ואת הצלילים של האזור העובר מדממה לחיות, ואת ההנאה של ריצה דרך נוף כזה.
יש המתקשים לצאת מהמיטה ב 5 בבוקר לצורך העניין, אבל מי שטעם את התחושה כבר מבין את המשיכה ומצליח קצת יותר. מקווים שהתמונות יעשו לכם קצת יותר חשק. 🙂
